<h1>הבתים — שערי בית המקדש שער שישי</h1>
<h2>דף ז.</h2>
מצות עשה לירא מן המקדש. שנאמר ומקדשי תיראו. ולא מן המקדש בלבד אתה ירא, אלא ממי שצוה על יראתו. ואי זהו יראתו, שלא יכנס להר הבית במקלו, או במנעל שעל רגלו, או באפונדתו, או באבק שעל רגליו, או במעות הצרורים לו בסדינו, ואין צריך לומר שאסור לרוק בכל הר הבית, אלא אם נזדמן לו רוק מבליעו בכסותו. לר"ם.
<h2>דף כו.</h2>
וכל הנכנסין להיכל לתקן, מצוה שיכנסו בתיבות. אם אין שם תיבות או שאי אפשר להם שיכנסו בתיבות, יכנסו דרך פתחים. וכן הוא אומר. ויבאו הכהנים אל הבית לטהר ויוציאו את כל הטומאה.
<h2>דף מט.</h2>
לא יקל אדם את ראשו כנגד שער מזרחי של עזרה, והוא שער ניקנור, שהוא מכוון כנגד קדשי הקדשים. ולא אסרו אלא מן הצופים ולפנים, וכשהוא רואה את המקדש. והוא שאין גדר מפסיק ביניהם ולא אסרו אלא בזמן שהשכינה שורה. וכל הנכנס לעזרה יהלך בנחת, במקום שמותר לו להכנס שם, ויראה עצמו שהוא עומד לפני האדון שנאמר, והיו עיני ולבי שם כל הימים. ומהלך באימה וביראה ובפחד ורעדה, שנאמר, [ב]בית אלה' נהלך ברגש. לר"ם.
<h2>דף סז.</h2>
החיל מקודש מירושלים, שאין גוים וטמאי מת ובועלי נדה נכנסין לשם. עזרת נשים מקודשת ממנו שאין טבול יום נכנס לשם. ואסור זה מדבריהם, אבל מן התורה מותר טבול יום להכנס למחנה לויה. וטמא שנכנס לעזרת נשים, אינו חייב חטאת. עזרת ישראל מקודשת ממנה, שאין מחוסר כפורים נכנס לשם, וטמא שנכנס לשם חייב כרת. עזרת כהנים מקודשת ממנה, שאין ישראל נכנסין לשם אלא בשעת צרכיהם לשחיטה ולסמיכה ולתנופה. כתב הראב"ד שזה מדבריהם, וכן נראה.
<h2>דף פו.</h2>
מקום שהיה בעליה מכוין על קדש הקדשים, אין נכנסין בו אלא פעם אחת בשבוע, לידע מה הוא צריך לחזק בדקו. לר"ם.
<h2>דף צב.</h2>
החיל מקודש מירושלים, שאין גוים וטמאי מת ובועלי נדה נכנסין לשם. עזרת נשים מקודשת ממנו שאין טבול יום נכנס לשם. ואסור זה מדבריהם, אבל מן התורה מותר טבול יום להכנס למחנה לויה. וטמא שנכנס לעזרת נשים, אינו חייב חטאת. עזרת ישראל מקודשת ממנה, שאין מחוסר כפורים נכנס לשם, וטמא שנכנס לשם חייב כרת. עזרת כהנים מקודשת ממנה, שאין ישראל נכנסין לשם אלא בשעת צרכיהם לשחיטה ולסמיכה ולתנופה. כתב הראב"ד שזה מדבריהם, וכן נראה.
